החלטה בתיק בש"א 6019/08

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון בסך 10,000 ש"ח שעל המבקש להפקיד  במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, תמ"ש 14162/04 מיום 17/12/07 (כב' השופטת ורדה פלאוט). פסק הדין ביטל את החלטת ראש ההוצל"פ מיום 6/11/05 שקבעה שהחלטה קודמת בדבר מינוי כונס נכסים לצורך מימוש נכס מעוקל מבוטלת ובאופן שפסק הדין אפשר למשיבה להמשיך בהליכי עיקול, בין היתר, באמצעות מינוי ב"כ ככונס נכסים.

המבקש שאינו מיוצג טוען כי מצבו הכלכלי קשה ביותר הוא מתקיים מקצבת הבטחה הכנסה והראיה למצבו הקשה היא העובדה כי בהליך דנן ניתן לו פטור מהפקדת אגרה. המבקש טוען כי הוא מתגורר במבנה שאינו ראוי למגורים, בתנאים קשים.

למבקש תיקי הוצל"פ בסך כמליון ש"ח. המבקש סבור כי הדיון בבקשת רשות הערעור היא הכרחית מחמת שהוא עשוי להיזרק לרחוב, כלשונו.

המדובר בסכסוך משפחתי בין אח ואחות המתנהל תקופה ארוכה במסגרת ערכאות שונות, למבקש טענות קשות אשר לא ראיתי צורך להרחיב בהן, נגד המשיבה וגם באי כוחה המשמשים ככונסי נכסים.

בקליפת האגוז אציין שהמבקש טוען כי ההליך שהוגש במקור לבית המשפט המחוזי הועבר מחמת שגגה וכתוצאה מפעולות המהוות תרמית, מרמה והונאה מטעם המשיבה ומייצגיה.

למשיב גם השגות בדבר אופן ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, טוען שלהליך בבית המשפט לענייני משפחה לא צורפו תצהיר, עיקרי טיעון ולא התקיימה חקירה, ההליך לא הוגש עפ"י המועדים הקצובים בתקנות ובאופן העולה כדי חוסר סמכות עניינית. המבקש טוען כי לא קיבל את יומו בבית המשפט וכי בהליך נפלו פגמים היורדים לשורש העניין.

המבקש מפנה להליכים שונים שהתנהלו בין היתר בין הצדדים, אך לא ראיתי בהם רלבנטיות לצורך ההחלטה דנן. בדומה לא ראיתי חשיבות לאופן בו המבקש משיג על החלטות שונות שניתנו בהליכים שונים, ובין היתר, כאמור על ידו באמצעות בקשות לפסילת המותב.

המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה ומציינת כי בשנת 2000 ניתן נגד המבקש פס"ד להשבת סך של כ 300,000 ש"ח לאביו (שהלך לעולמו לאחר מתן פסק הדין). ערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו, אולם המבקש טרם השיב את הכספים ונמנע מלציין מה עלה בגורלם. בנוסף, טוענת שסיכויי הערעור קלושים.

בתשובתו המבקש חוזר על כך שהוא פטור מתשלום אגרת בית משפט ועל שלל הטענות שהועלו במסגרת הבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

בנוסף, טוען שפסק הדין שחייבו להחזיר הסך 300,000 ש"ח שעליו נסמכת המשיבה, מבוסס על מסמכים מזויפים והמותב שנתן את פסק הדין בערכאה הדיונית פסל עצמו. עוד טוען המבקש כי המשיבה ערה למצבו הכלכלי הקשה ואף הודתה בכך במסגרת הליכי הוצל"פ ובבית המשפט העליון, לא כל שכן שעה שב"כ משמשת ככונסת נכסים.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם): " בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

זאת ועוד, לעניין הפקדת ערבון בדרגת הערעור נקבע ברע"א 321/07 גושן נ' עו"ד אבי גיא , ע"י כב' השופט רובינשטיין כי הערבון בערכאת הערעור הוא בגדר חובה, ומכאן יש צורך להבטיח את המשיב בגביית הוצאותיו באם ייפסק לטובתו.

ולעניין סיכויי הערעור ראה, החלטת כב' השופטת חיות (בש"א 9425/07 אמנון נ' עו"ד טפר מפרק , לא פורסם) שקבעה כי " מצבו הכלכלי של המערער אף אם קשה הוא, אינו מצדיק כשלעצמו פטור מעירבון מקום שסיכויי הערעור אינם טובים."

יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפניי הביאני לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

המבקש צירף אישורים בדבר זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, ואישור בדבר פטור מתשלום אגרת טלוויזיה המכיל התייחסות לתנאי המגורים הקשים של המבקש וקטע מתוך תגובה להחלטה שנחזה להיות מסמך שהוגש ע"י המשיבה לפיו המדובר בנכס ראוי להריסה שאינו מאפשר תנאי מחייה נורמטיביים, אך בכך לא די לצורך מתן פטור מלא מתשלום עירבון. מצופה היה שבנסיבות העניין יצרף המבקש תדפיסי חשבון בנק, כרטיסי חיוב, אישורים על הוצאות שוטפות אם יש כאלה, אך כזאת לא עשה המבקש. מצופה היה שהמבקש יעמוד בתצהירו על ניסיונותיו לגייס את סכום העירבון מאת קרובי משפחה וחברים ככל שהיו כאלה, אולם כזאת לא נעשה והדבר עומד לו לרועץ. זאת ועוד, על המבקש היה להבהיר מה נעשה על ידו אם הסך העולה על 300,000 ש"ח שטרם החזיר לפי קביעת בית משפט קמא, שיש בו לכל הדעות כדי להצביע על יכולת להפקיד את העירבון.

מעל ומעבר, גם אם מצבו הכלכלי של המבקש דחוק, אין הוא עומד בתנאים האחרים המזכים אותו במתן פטור מהפקדת ערבון:

המבקש לא השיב סך העולה על 300,000 ש"ח כפי שחוייב לעשות כן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שהינה הכרעה חלוטה שעה שהערעורים שהוגשו על ידי המבקש נדחו, חרף הטענות שעדיין מעלה המבקש בעניין. לפיכך יש לראות את המבקש כדומה למערער שלא שילם למשיב את סכום ההוצאות שהושתו עליו בערכאה הראשונה, שהוא אחד התנאים שבית המשפט שוקל בבואו להכריע בשאלת פטור מהפקדת ערבון.

במכלול הנסיבות דנן, יש לראות את המבקש כבעל יכולת כלכלית להפקיד את הערבון שכן מחזיק בידי סך העולה על 300,000 ש"ח שלא הוחזר, כמו גם קיים חשש מבוסס שלא ישלם את ההוצאות שיושתו נגדו אם תדחה בקשת רשות הערעור שכן הוכיח הלכה למעשה שאינו נוהג לכבד קביעות שיפוטיות והכל באופן המחייב את דחיית הבקשה לפטור מעירבון.

שעה שמצאתי כי המבקש לא עמד בנטל להוכחת עוניו באופן המצדיק קבלת הבקשה איני רואה צורך להידרש לשאלת סיכויי הערעור שאף היא נדבך הכרחי לצורך קבלת פטור מעירבון ודי אם אציין כי סיכויי הערעור אינם כאלה שיש בהם כדי להעתר לבקשה.